תקשורת חזותית
אי־מקום
כל מקום הוא אי, כל אי הוא מקום.
בסיומן של ארבע שנים אני בוחנת מחדש את המקום בו אני נמצאת. מערערת אותו מבפנים ומפנטזת עליו מבחוץ.
אני מפרקת את הבית ובונה את המקום, בו החלונות מתאגדים לבניין, צילומיי האישיים נשזרים בקולקטיב, בנות ממדינות זרות שנראות כמוני מספרות לי על עולמן, ועץ הדקל מבת־ים נודד להר־הצופים.
הפרויקט מלווה במאמרו של זלי גורביץ׳, 'אי־מקום – או רובינזון קרוזו בארץ ישראל'; ומתנדנד בין אי לא״י
