אחוזה. בית
ערים משנות את פניהן ללא הרף: הישן מתחלף בחדש, העני מתחלף בעשיר, פינות אחדות נזנחות ואחרות זוכות לעדנה. בעיר תל־אביב מתפשט גם מרחב אחר, חדש וזר, מבריק ומנותק, נוצץ וסטרילי. יסודות הבטון שלו יציבים אך אין לו שורשים, הוא מזוהה עם העיר אך אין לו דבר עם זהותה. זהו ׳אי־מקום׳ בעיר – מרחב ללא ייחודיות.
עפ״י מאמרו של אדוארד רלף- ׳מקום ואי־מקום׳
הספר מתעד ׳אי־מקומות׳ דרך צילומים ברחבי תל־אביב, אשר צולמו, מוסגרו, וצולמו בשנית. כנגדם מונחים טקסטים ותמונות ממקומות בעלי משמעות בעיר.