שיר ורטהיים

'תריסים מגוללים למעלה בשעות היום'

ציור, שמן על בד

הציורים בתערוכה נדמים תחילה כמרחב ריק, שטוח ולבן, אשר עומקו ורווייתו מתגלים ככל ששוהים מולו. איזה טונים יש לשקט? איך נראה רווח שבין פסקאות? מה מתרחש בבלתי נתפס? התערוכה מתבקשת לבחון את שעולה מתוך הכלום, וכיצד צמצום לכאורה פותח איןסוף אפשרויות.

עבודתי מושפעת רבות מהאסתטיקה הנורדית שמתאפיינת בטונים נמוכים, במרחבים פתוחים, בשקט דחוס ובהדפסי קיר מתקלפים