עדה לחובר

עדה לחובר

עדה לחובר עוסקת בתערוכתה בשאריות של הנוכח מול תחושת ההיעדר המפעמת. הד המילים שלא נאמרו אל תוך החלל המיותם, הצעקה השקטה של מה שהזמן לא הצליח לכלות. הפריטים הבודדים בחלל האינטימי מובילים את הצופה לתוך עולם חווייתי של תנודות המהדהדות מתוך הריק, והפחד לאבד הנובע מתוך הצורך לשמר. עדה נותנת לזניח ערך, היא מקנה לו מקום ובזאת מעניקה לו חיים.